כבר שעתיים שאנו מצויים בנוף חצי מדברי אמריקאי.מצב רוחי כמצב הנוף שטוח ואפרורי. חדשות רעות מהבית הן הסיבה לזה.

מה כבר אועיל אני רוטנת לבני השיח הקוצניים היבשים שחולפים ברשתית העין. חדגוני וגם ניקודו בקקטוסים הנדמים לדקל נמוך אינם מצליחים להחיות את הגוון החום אפרפר . הכביש נמתח ישר כסרגל לאין סוף. ממול חולפות משאיות גדולות ורכבי עבודה. המכוניות הפרטיות מועטות במספר.כשאתה בדרך חדגונית כזו מגיע מועד הסיפורים והזוטות. האיזור הוא איזור כרייה.לאמריקאים מסתבר יש בעיה עם זה בשל העובדה שהכל אצלם גדול והם משטחים הר די במהירות . כל חברות הכרייה חייבות לתרום לסביבה בצורה כל שהיא לפצות את בעלי המודעות החברתית שהם רבים כאן. כרייה הולידה את הסיפור על קיר.
בלוס אנג'לס יש 25,000 קירות גדולים. יש לה גם אוכלוסיה מגוונת .יש להם לכן בעיית גרפיטי. אי אפשר לאסור על כך מאחר וגרפיטי מצוי היום במוזיאונים הנחשבים, בחזקת חלק מהאוסף האומנותי. גרפיטי יפה או מכוער הוא קיים. חוברת ההנחיות למבקר באוסף מורטון מאמש כללה את הפיסקה שמותר לצייר ולרשום בתנאי ואינך מפריע לאחרים להתבונן במוצגים . מי יודע אולי כאן טמון הזרע לגרפיטי שאינו מושחת.

תרבות הצריכה האמריקאית אינה פוסחת על שום מקום והיא טובה כשובר שעמום של נסיעות ממושכות. לא בשביל כריך צהרים עצרנו כאן. כאן, זו מראית של פטה מורגנה מפני שבאמצע הנוף המדברי השומם צמח מתחם קניות ענק . מנעלים , מבגדים , אוכל , אפילו הכל בדולר אחד. יבש ולוהט כאן ובאופן טבעי תנוס לסטארבקס או לחנות המצויידים במזגן. זה הזמן לרכישת סנדלים שאוכל להלך בהם במדבר הלוהט. זו ההזדמנות להתפנק ולהעלות את המורל שירד פלאים הבוקר. כל אשה תאמר לך שקניות [לא בחגים ולא מתנות ] הן בגדר חוויה מתקנת.

שמו של המדבר הענק הזה, מוהבי. 45 מעלות חום הן עניין של כלום באיזור ואנחנו נוסעים לכיוון אגם הווסו Havasu .

העיר ברסטו מונה 52,000 תושבים. היא נבנתה כאן רק בשל מסילת הרכבת ומשמשת כמקום לתחזוקה ואספקה לנוסעים ללאס ווגס. משנסתיימה בנית המסילה התגלה כאן זהב והיתה זו סיבה מספיק טובה לבנות עיר ולחפש מזל. קליפורניה היא מדינה ענקית וסגנון ישוב ערים ועיירות שכאלה אפשר למצוא בין הרבה דרכי אספלט. קליפורניה ארץ השמש מפתחת כאן חוות סולאריות להספקת חשמל נקי וידידותי לסביבה. הרכבות מרובות קרונות המשא , החותכות את קו האופק יוצרות כתם קצבי של קו ארוך מקוטע , מברק מורס המורכב ממקפים אין סופיים , בשממה השוממת למחצה. פרושו של השם מוהבי הוא גבוה ובאמת המדבר ממוקם ברמה הגבוהה בכמה מאות מטרים מפני הים. למרות שעכשיו נראה מוהבי שומם ואחיד לשבועות מספר יפרח בשלל צבעים לאחר עונה גשומה . אני לא זוכה לראותו בפריחתו אלא בתמונות ובפוסטרים ולעיתים בסרט טבע.

קקטוס הצ'ויאה, הקקטוס המקפץ מצוייד במנגנון השרדות מתוחכם. תקרב אליו וישליך קוציו לעברך. שעות מרובות כאב יעברו עליך עד שתצליח להסיר את הקוצים . העיירה Needle [מחט] זכתה לשמה בשל ההרים המחודדים כמחט שבאופק. הקולורדו אדיר המימדים הזורם דרך כמה מדינות נסכר באיזור ויוצר את אגם פאול אליו נגיע פעם , בהמשך. אנשי איכות הסביבה מדברים שנים על כך שיש לבטל כאן מספר סכרים . הסיבה הראשונית לבנית הסכרים כאן היתה הצורך לרסן את פראותו של הנהר ולווסת את נפח מימיו . נוהג היה המרדן האדיר הזה להציף סביבן שטחים באופן מתמיד.

לעת עתה עזבנו את קליפורניה . היא מונה 38 מליון נפש ויש מקום לכמה נוספים. נכנסנו לאריזונה ארץ המדבר וההרים. תושביה רק 3.8 מליון אבל טבע ארצם כמאמר"האדם תבנית נוף מולדתו" , מכתיב את פראותם. איש אינו מוכן לקבל כאן תכתיבים איך לחיות לכן יש להם רשיון להחזיק נשק וכדאי שלא תהיה משיג גבול . הם קובעים את תאריך עריכת הבחירות שלהם בעצמם במנותק משאר מדינות ארצות הברית .אריזונה זו הופכת לי למדגם איך נראה גהינום. אנחנו באגם הבסו שנוצר כתוצאה מסכירת נהר פרקר . על האגם מתוח גשר לונדון הנראה כמו אחד מגשרי התמזה. הוא נרכש מעיריית לונדון פורק הועבר הנה והורכב בדיוק באותה צורה. 2.5 מליון דולר קיבלה עיריית לונדון ו -7 מליון דולר נוספים הושקעו בהקמתו מחדש.

הבסו פרושו באינדיאנית מים ואוויר . גם אנשי הבסו שוכנים כאן באיזור באחת השמורות הגדולות. ההשקעה בגשר והאגם מושכים לכאן תיירים ונופשים רבים . אני בקושי נושמת בשל החום הכבד . מי האגם אינם ממזגים את הטמפרטורה ורק גורמים לנחילי זיעה כשאתה מצוי בקרבתם . עד הערב אמלט לסוויטה הצוננת הענקית שקיבלתי ואשרוף ריאות במרפסת הפרטית שלי מאחר והעישון בחדרים אסור.לקראת שעות הערב כשאתה מאמין באשלייה שהערב קריר יותר אני בשייט על אגם הבסו. השייט הפך ל -Shit וההבסו שהפך ל "באסה". החום ממש בלתי נסבל אפילו לישראלית כמוני . לאורך גדות האגם כתמי ירוק. על גדה אחת עיירה מצ'וקמקת והמלון שלנו המכונה גשר לונדון שיש בו אגב כרכרה בריטית של בית המלוכה במבואה. אולי נרכש כעיסקת חבילה עם הגשר. הגשר נראה נחמד השמש מרצדת בו באור בוהק וכשהיא נעלמת מאחורי אחד ההרים של המוהבי הופך הבוהק לאור רך. בינתיים מתרחשת כאן פעילות מים אנפה. תראה את אנשי הקייקים , תראה כאלה הצפים בעזרת אבובים , יש מי הנכנס בבגדיו ויש רוחצים תקניים . יש ישובים בכסאות בתוך המים , מעלים בתודעתי את הכנרת שלנו בקיץ להוט ממחוזות ילדותי . דייגים אחדים העזו לדוג וחושבת אני שהדגים השוחים בעצלתיים לא יכנעו למכמורת ולחכה אקראית ומה שיעלה בוודאי יהיה מבושל למחצה מן החום הלוהב טרם שיגיע למקרר. רמקול חורק ורעשני מעל ראשי מודיע שכעת אנו חולפים על פני חיקוי המגדלור הראשון שהועבר לכאן מאגם אחר , המזח הראשון וכד'.

בינתיים שוקעת השמש , הרקיע הופך וורוד, כתום עז, אדום ומכחיל בכחול עמוק שיהפך שחור. ריצודי האורות של בתי הקפה ומתקני התיירות צובעים את המים באדום ,כתום , צהוב וירוק זרחני. אז מדוע זה לא מוצלח ? סירתנו רועשת ומדיפה ריחות סולר חריפים וגם אינה ממוזגת . הגשר הואר בנורות חשמל , כמחרוזת ומנופף בדגליו. רישום חפוז מאד ערכתי כאן בגהינום אחר הצהריים. עתה באה שעת המנוחה. חולפת על פני חדר לנסלוט בדרכי שמה.....

הלילה עמוק . ישובה אני במרפסת כי החדר צונן מדי , מונה כוכבים בשמי הלילה הכהים . מרחוק צלילי דיסקוטק המונעים את קולות המדבר להם אקשיב באשמורת בוקר.

לילה טוב.