הבוקר הוא אשמורת בוקר.
קפה מהיר במרפסת והליכה לסיים את שהחילותי בו אמש , ציור לונדון ברידג'. משסיימתי אתרעם ב " קפה מטרו" על השירות הגרוע וארוחת הבוקר העלובה. הודעות מהבית מספרות שחלפו המשברים ומצב רוחי משתפר פלאים על אף חווית מטרו קפה.
עד כדי כך רוחי נסקה מעלה שאני מתלוצצת עם בעל המלון שכנראה עובדי קפה מטרו הלכו לתפוס תרנגולת והמתינו בסבלנות שתטיל ביצייה לפני שזכיתי באומלט שהיה הדבר היחיד שהוגש כאן עם שתי פרוסות לחם , קפה קר ודלוח וריבה.
שוב נסיעה ארוכה לפנינו הכיוון הוא הגרנד קניון. לפני שאתחיל להרהר במשמעות השם מספרת לנו ג'קי , שהיא מדריכתנו המעולה על השריף ג'ו. דמות ענקית בפי רבים מתושבי אריזונה. שריף ג'ו הוא בחור קשוח בתי הכלא שלו הם מהקשים לשהות בהם בעולם. הם ממוקמים במדבר לוהט . החדרים הם אוהלים. קפה לא תוכל לקבל אצלו רק מים ומיץ. הוא אינו צריך להעלות רמת קופאינים בדמך . הוא הדין בסיגריות . אוהליו ישנים ונרכשו עם סיום מלחמת קוריאה . על מזגן אין מה לדבר או לחלום. חום ממוצע כאן 30 מעלות פלוס. עם חשקה נפשך בפעילות גופנית אתה בונה כבישים לבוש במדי אסירים בצבע וורוד מאחר והאפור והכתום תפוסים. כך לא תוכל לנוס. מאחר והחוקה האמריקאית מדברת על הזכות לאינפורמציה משדרת רשת הטלויזיה אצלו ערוץ חדשות , וולט דיסני והיסטוריה. כצפוי ,על פי שיטת כליאתו , אין פשיעה חוזרת . בני אריזונה אפילו חושבים לבחור אותו למושל אריזונה .

בין הסיפורים והאגדות הגענו גם לכביש 66 . כביש 66 היה נתיב הדואר והמרכבות לעיירות הקטנות לפני שנסללה רשת הכבישים הבין מדינתית . סיפור בניית תחנת הרכבת באחת העיירות משעשע ומלמד... תושבי העיר חתמו על עסקה עם חברת הרכבת. המחיר עבור הקמת התחנה וסלילת המסילה היה גבוה מאד. סעיף אחד קרץ לבני אריזונה המרדנים . דובר בעמידה בלוח זמנים קפדני. כל יום פיגור ערכו היה 1000$ . קשוחי העיר החליטו להסיח את דעת הסוללים לעכב את עבודתם ובכך להוזיל את עלויות הבניה. הם הביאו משקאות ונשים , ערכו מסעות צייד ופקניקים . בסופו של עניין נסתיימה הבניה במועד .

באחת מאותן עיירות שכוחות אל אנחנו עוצרים . תמצאו כאן מזכרות שלא חלמתם עליהם וקפה קר באדיבות בעל המקום . אוסף תקליטי בקליט ישנים, לוחות מתכת מצויירים שילמדו אתכם הלכות מוסר . מה גודל המחשוף וכמה מותר להראות מהקרסול. מרלין מונרו עדיין גורמת להזיל ריר בפוסטר נצחי ישן. ג'ימס דין נטקינג קול ואלביס מחייכים גם הם מהכתלים עם ידוענים אחרים של אותם זמנים. תראה מכוניות מתכת מעבר רחוק , תוכל לרכוש מלבושי בוקרים , כובעים ושיקויים למינהם. מיד עולה בתודעתי הסרט הנפלא של דני קיי המוכר "אלקסירים"...
משנפרד מציידים אותנו ברשיון מנויילן המעיד על כך שעברנו בדרך 66 .
הדרך שבה להיות אין סופית , דרך של נוף חדגוני. מעבירים זמן בסרט העוסק במסע פרדות לתחתית הקניון וכל זאת מפני שאנחנו לא נרד. דווקא הייתי רוצה חוויה כזו אבל לשם כך צריך לשהות כאן יותר זמן ולנו אין .הסרט מרתק והנופים מרהיבים . אני מקווה ששני הקונדורים שבחרו לקנן בזמן הצילומים יחזרו גם כעת. הללו אגב בוחרים לקנן כל חייהם באותו קן ומקיימים חיים מונוגמיים אם אותה בת זוג לכל חייהם.
בינתיים עוברים כבר דרך יערות קאי ראב שפרושם הרים הפוכים . צומחים כאן אורנים מסוגים אחדים . עץ אורן שקליפתו דומה לעור אליגטור מדיפה ריח וניל חזק.לשמחתי קריר כאן יותר והסיבה לכך היא שטיפסנו כמה מאות מטרים. לפני שנגיע אל הגרנד קניון אנו מקבלים אותו בחויית אימקס , אותה שיטת צילום מיוחדת לנוף , בצילומים מרהיבים על מסך ענק מיוחד . החוויה שווה 20$ . במשותף ליוצרי הסרט אני מרחפת עם הטייס נוסקת לגבהים ויורדת בערוצים בהם אין שבילים להליכה ויודעת שאת כל היופי הזה אפשר לגמוע רק בעזרת הצלולוייד.
השעה 3:00 .
סוף סוף אני בקניון הגדול ויש לי הזדמנות לתהות על משמעות השם גדול. הוא כל כך גדול כ 800 ק"מ אורכו וגם ממבט הציפור של איימקס אינך תופס את מלוא גודלו . בדחילו ורחימו אני מתקרבת לגדר המצוק ממנו אפשר להשקיף מטה ורחוק . אחר כך בחברת יוקי ואחרים נהלך לאורך אחד המסלולים לכמה מנקודות התצפית המרהיבות . אחדים יחזרו באמצע . יש כאן חברת הסעות מטעם הפארק . אוטובוס לוקח אותך מתצפית אחת לאחרת ועוצר כאן כל 10 דקות . השירות בחינם . שילמת עליו משנכסת לפארק. מכוניות פרטיות אינן נעות בחלק זה של הקניון הגדול.הרעיון יפה אבל אנחנו מעדיפים לטייל לנקודות התצפית בשביל העובר בחורשת אורנים המנומר בצללים כך שאינו מעלה אדי חום כמו כביש האספלט המהווה אלטרנטיבה נוספת .אל לכם לטעות . כאן יש אורנים. כשאתה מתבונן לתוך הקניון וההרים החוברים אליו אינך רואה ירוק , המון שכבות סלע בגווני חום צהבהב אדומים לפעמים ורק למטה הרחק ונמוך תראה חוט כסף אפור הוא הקולורדו המתחתר בבסיסו. מה שכן חשים בו הם אדי החום העולים מהקניון ומצעפים לעיתים את המראות , ואת הצחיחות והפראות הנשגבת. עוד מעט תרד החשכה . כשזו יורדת היא יורדת במהרה רגע אור ולאחריו חשכה מוחלטת . הפארק על מלון האורחים שבו שרוי גם הוא בחשיכה . את הדרך לביתן השינה עושים לפי חוש ובעזרת אורות פנסי המכוניות המגיעות למגרש החנייה . אין זו קמצנות שהרי יש חשמל בכל מקום . זו מדיניות . אתה בטבע התקרב לכוכבים . אין צורך באורות מיותרים שיעמעמו את ברק ניצוצי הרקיע. הטיול על שפת המצוק נותן אותות בשריריי . הלילה הוא ליל מוקדם וטוב.