עוד בוקר נפלא נולד.

כמה אוצרות יש לי, המון רגעים במחיצת הבת האהובה שלי היקרים לי היום שבעתיים .לרשותינו מחצית יום משותפת שאחריה אתחיל את חקירת המערב ככותרת הטיול ורינת תפנה לדרכה.

מחזירות חוב ביקור בתעלות של וניס.
הן קרובות מאד לחוף. ארבע תעלות מים ארוכות הנחצות על ידי גשרי עץ ומשני צדדיהן בתים. בראשית היה המקום הזה מאד מוזנח היו כאן למעשה ביצות וניקוז גרוע. אחר כך החלו להגיע האמנים ואיתם שונה המקום. היום אתה מהלך כאן כמו בגן עדן.לביצות אין זכר . הברווזים שבו להדס בשעות יום , משפחות משפחות חלקן על השביל וחלקן בנהר לרחצת בוקר. אנשים אחדים מטיילים עם כלביהם ברצועה , וגם אנחנו כאן. יקר כאן מאד מספרת לנו אחת הדיירות .למרות שיקר כאן אין זו האוירה של בברלי הילס והוליווד. הבתים מטופחים ומפוארים מאד ואין בית הדומה לשכנו . אצל אחדים גם דוגית קטנה או או סירה ואצל אחרים אופניים .חלונות גדולים ומרפסות פונים לעבר התעלות המרצדות באור נפלא ומשקפות את הגשרים הלבנים העשויים עץ וחוברת להם הצמחיה העשירה. מה פלא שגרים כאן אמנים , הרי לכל אמן שהוא היה באיזה שהוא שלב בהתפתחותו האומנותית רומן עם האור המרצד. יש מי שינסה לצוד אותו במכחולו , אחר במצלמתו , המוסיקאי בקלרינט קופצני או חליל ודביוסי....וימצא מי שיצור מחול בתנועות חן וצעיפים שקופים של בלט קלסי או מודרני.

אנחנות נעות מגשר לגשר עוברות כל תעלה שלא נפסיד משהו ונדמה לי שהגעתי לגן בוטאני גדול.

התעלה .... והגשר המשתקף בה מהלכים עלי קסם.

כל כך מדהים כאן במרחק 20 דקות הליכה מתונה מחוף ווניס.את סנטה מוניקה כבר שכחתי....

אחרי יופי שכזה המהווה פינאלה מהודר לחופשתנו הקצרה אין חשק לשוטט או לראות משהו אחר.

המראות שוקעים לנצח במתינות ובשעת צהרים אנו נפרדות.
זהו, היתה זו הקדמה לטיולי החדש המתחיל בלוס אנג'לס בוודאי אכיר עכשיו לוס אנג'לס אחרת ואבלה בחברה שבה תחסרנה איכויות האינטימיות המופלאה עם בת אהובה.

אז זהו , זו היתה לוס אנג'לס אחת....

בשעה ארבע כשמיצתי את נפלאות קומה 8 במלון מריוט המהודר וערכתי היכרות עם מדריכתי החדשה , יצאתי לשוטט.

חשוב מאד שתהא לך מדריכה טובה. כשראיתיה לראשונה כמעט קפאתי על מקומי. מולי ניצבה אשה גדולת מימדים.נזדמן לי לראות אנשים שמנים וגדולים כאן. היא היתה מאד גדולה . כשקמה מכסאה נושאת את הר משמניה על קרסוליים דקים בקלות תנועה מפתיעה השתנו מחשבותי. קול נעים ברכני לשלום. ביקשתיה לדבר ברור ולאט וסיפרתי לה על נטייתי המוזרה שלא לזכור שמות של אנשים ואתרים ועל זכרוני המתעתע כשמדובר במספר החדר, מקום מושבי באוטובוס וכד'. היא חייכה וגם אני שהרי למודת טיולי גלובוס אני זה מכבר . אלא שיש בכל זאת שינויים. ההבדל כאן היה שהיא היתה מדריכה נפלאה ואדם נחמד וידידותי. באותיות דפוס גדולות ציירה לי מפה מאולתרת איך להגיע לרחוב אולברה. הזכירה לי על מפגש הקבוצה שיתקיים בעוד כשעתיים וטרחה לציין שלאחר רדת החשכה לא רצוי להסתובב כאן כי האיזור הוא איזור עסקי המתרוקן מיושביו עם סיום העבודה.

אצה לי דרכי. להגיע לרחוב אולברה לא היה מסובך. העיר בנויה כאן בצורה משונה רבת מפלסים. מה עושים כשהמשכו של רחוב 3 חסום על ידי מבנה ענק ויש רק מנהרת מכוניות בה בוודאי לא מהלכים. חוזרים ועולים היכן שאפשר אל רחוב 4 וממשיכים . קצת ארכה לי הדרך ובסוף גם גילתי מעברים נסתרים ומעלות המובילות אותך למפלס הרצוי.

עוד טרם שתגיע לרחוב אולברה אתה שומע את קולותיו. ברחבה המרכזית לפני תחילת הרחוב הקטן הזה יש גן ספסלים ופסלים. באחת מקרנות הרחבה כנסיה מכסיקנית במראית ולפי חוקי בניה מכסיקניים . אם יצניחו אותך פה תטעה לחשוב שאתה במקסיקו. ברחבה הזו שרים ומנגנים אמנים והד צלילם נשמע למרחוק . קולותיו של חליל מקסיקני דמוי חליל פאן מושכים אותי בכיוון הנכון. אחר כך הולמת הצבעוניות הססגונית וריחות המאכלים. גם השפה המדוברת כאן היא בהחלט ספרדית . האנשים נראים מכסיקנים לכל דבר על צבע עורם והמבוגרים שבינהם אפילו על פי מלבושם . גם קבצניהם ונדכי חיים אחרים , נזירות וסתם מבקרים תפגוש כאן. מטיילת מעט בין הדוכנים ושבה להאזין לנגן החליל המופלא המנגן עכשיו בכישרון מדהים יצירה קלאסית מאת באך הגדול כמו הופיע לפחות בקרנגי הול.

על הספסלים הפונים לעבר הרחוב והכנסיה יושבים הזקנים. הזקנות כולן בלבוש שחור מוקפד וחמור והגברים מבליטים כרס שתפחה בלבוש פחות מוקפד. כל אחת שומרת מקום לבעלה וקצת קשה להתיישב . בסוף נמצאת גם הזווית המתאימה לצרכי ובאווירת מקסיקו כזו אני מציירת . חבל שצריך לעזוב . הדרך חזרה פשוטה יותר וחמישה בלוקים שאני צועדת במרץ צפונה וארבעה מזרחה , דרך הצעידה בהם מתקצרת . בהרף הגעתי לדאון טאון המכופתר , המנוכר , העסקי, שגורדי שחקים וזכוכית בוהקת הם מסממניו.עזבתי את חסרי הבית שליד רחוב אולברה המחטטים בזבל אחר שאריות מזון ובדלי סיגריה , ובאתי הלום.

שוב אני בחברת מבוגרים ממני . אחדים מאוסטרליה ואלה למדתי לדעת נחמדים . יוקי , צעירה מבובלת אחת המארחת לי חברה.

מתענגת על בופה אבוקדו גבינות וסלט עשיר, על מחצית הבקבוק של יין קליפורני טוב ועולה לחדרי להנות ממראות גורדי השחקים המוארים הנשקפים מהחלון טרם שינה.

הרבה שינויים רגשיים חוויתי היום והדבר גובה את מחירו מאחר ולהפתעתי הרבה עוד לא חצות כשאני בשלב שנת חלום....

אז זהו , זו היתה לוס אנג'לס אחת

מה תהיה האחרת.....

מה יהא בהמשך....