מתעוררת בבוקר במוטל הערבי שלי.
הרשמים הראשונים שעולים כתמונות קצרות במוחי הם אותם מראות ותחושות של רחוב 3 מאמש.איך נסגרו החנויות אחת אחת אבל בתי הקפה המו אדם , מכל אחד מהם בוקעת מוזיקה [ רעש ] אחרת. אנשים זוללים על שולחנות מוארים קלושות באור נרות רומנטי ושאריות הפיצה של אמש מודיעות לי שיש למלא את הקיבה מחדש....
מה שהניס אותי אמש היה אותו אדם שמצא דרך להתפרנס מעבודת כלבו , מלמד את כלבו הקטן לרכב על סקייטבורד. שיתבייש לו , להתעמר בכלב ולהפכו לחיית קרקסים . פוי .
הסטייה הזו שלחה אותי בדרך החוף בה גילתי כמה מלונות יקרים וגלריות אומנות תואמות ואפילו חנות Urban Futter אחת המצויה ברשת חנות החביבה על רינת.
מאחר ויש כאן עוד מלונות הרי שהמצב אינו כל כך עגום .
בחדר אין מה לעשות והרעש חזר...
סטאר בקס קרוב פותר את בעיית ארוחת הבוקר והוא גם לא על רחוב 3 הצפוי כל כך. אני שמה פעמי לבדוק ביתר תשומת לב את החוף של האוקיאנוס הזה. אמש זרמו לכאן המון אדם לחפש שעשועים ולבלות. מאחר ובוקר כעת , בעלי העסקים מתחילים לפרק את חבילותיהם. יש העסוקים בעריכה וסידור דוכנים. יש הממרקים את רחבת פארק השעשועים . בקצה הרציף משרדי משמר החופים ושורת דייגים היספניים שולחת חכות לתוך המים אולי יעלה שלל צהריים. הים אפור וערפל אפור שורר עליו, השמש טרם התרוממה מספיק גבוה להמס את הערפל. על החוף יוצר איש רב כרס ארמונות חול ומבצרים , שקוע בריכוז בעבודתו , נעזר בבקבוק מים בכדי ללחלח את גרגרי החול הלבנים. -"נו איי פישקדוס פרה קומר אוי" אומר לי דייג היספני מרושל הופעה עם זיפי זקן אפור , ממזמן....

פרט להיספני המסתקרן ממעשה הציור שלי ומאלץ אותי לשלוף ממוחי שברירי ספניולית מימי סבתא זכרונה לברכה, חברים לי שני שחפים . אולי גם הם כמו הדייגים עומדים את הסיכוי לארוחה.

החוף רחב לבן בתולי ומאד נקי. החוק אוסר על אכילה ועישון על החול. את זה עושים על הרציף שיש עליו המון מזללות. את משמר המפרץ צילמו כאן אני יודעת והחוף באמת ראוי בצילום. במרחק מצטיירת שכונת ונוס ואת הרקיע מפארים המון עצי דקל שכפות הדקל שלהם סתורות.

אני מגלה כאן להפתעתי בתוך מבנה מתומן גדול מקורה את הסחרחרה העתיקה ביותר בארצות הברית , ששימשה כתפאורה בסרט הקלסי "העוקץ" . היא פועלת ועוד איך החל מהשעה 11:00 , וכרגע היא מתמרקת ומצטחצחת על המראות היפות ומסגרות הזהב הישנות שלה, על סוסי העץ הצבועים, אולי פלסטיק , על המון נורותיה הבוהקות ומנגנת מוזיקה של סחרחרות.

מראות השייכים לילדותי , כשהיה עדיין פארק שעשועים ביפו , להיכן שהיה אבא לוקח אותי בשבתות לפעמים , נשלפים ממגירה עמוקה שבזכרונותי. הכל כל כך תמים ונקי כאן . העם הזה מכבד את הכרכרה הזו אולי בגלל שהיא נשתמרה כל כך יפה , מעלה זכרונות של עבר אצל המבוגרים הפוקדים את המקום עם נכדיהם.

מכאן דרך גינת חסרי הבית ומרכז הקשיש אני מגיעה גם ללשכת תיירות לוס אנג'לס ונעזרת שם בחיפוש אחרי מקום לינה מתאים. מחצית היום כבר חלפה. רינת ממתינה בתור עדיין אצל השכרת המכוניות , הודיעה.

יחלוף עוד זמן רב לפני שתופיע עם מכונית אדומה וגברת סוזי הלא היא הקול הבוקע ממערכת הניווט הלוויני המצויה באוטו. סוזי תעזור לנו להתמצא בעיר הענקית הזו , מזהירה בקולה כשנתעה "Recalculating...." פני ימינה בעוד 900 מטר.

סוף סוף מגיעה רינת בחיוך גדול שמאיר את פניה היפות למרות ה - " אוף, את לא תאמיני מה הלך בחברת ההשכרה" ואני דוווקא כן מאמינה. הכל נראה עקום כשמדובר בטיסות ונמלי תעופה .

זורקות מבט חטוף במוטל הערבי שגבה ממני 5$ נוספים עבור הזכות להשאיר שם בינתים את המזוודה , אוזניה מתחדדות למשמע המבטא הערבי הכבד . יאללה בואי נחפש מקום אחר , היא תגיד.מאחר ולהצלחה אפשר להוסיף עוד תשבחות גם תאמר , -" אמא תמיד סמכתי על החושים שלך ".....

עם רכב זה קל. נווסעות למה שצדה עינה המנוסה של רינת , דהיינו איזור מלונות נחמד. אנו פוקדות אחדים מהמפוארים יותר , כמו אלה שהורגלתי אליהם ב"גלובוס טיולים" אבל אנו מגיעות בסוף לוונוס ביץ' השכנה ומוצאות שם מקום לינה נפלא שעומד בתקציב. הרפתקאת המלון הזה היא בחזקת מה שמגדירה רינת כ - "פוקסים נחשבים". ביטוי זה אאמץ בוודאי.

מקבלות לילה הראשון את הסוויטה. מהחלון אתה פונה ישר לחוף הנפלא ומביט בים כחול שהערפל כבר התפוגג בו, עצי דקל המרשרשים קלות והמון אדם הרועש בהתמדה , תוך שהוא מבלה כאן. קירות החדר בנויים אבנים אדומות המכונות בריקס . הריהוט יפה, הכל נקי ומצוחצח ועל השולחן בקבוק יין וקערת פירות טרופיים. הרי לכם יחס. את הלילה השני נבלה בחדר פחות מפואר אבל המחיר עבור שני החדרים יהיה זהה 130$ לפני מס. בשל ההטבה הזו יקבל ממני הבחור החביב שכיבד אותנו בסווויטה פנויה שמחיר הלינה בה כפול , רישום של מלונו החביב וחוף וונוס.

יוצאות בחיוך גדול החוצה אחרי שהתבשרנו שלחנות כאן משמעו 300$ קנס. שיכור אחד שזכה בכל המטבעות ששלינו מהכיסים חסך לנו את המפגש עם השוטרים מה גם שנסענו נגד הכיוון. ראוי הבחור להטבה הזו ובירה קרה תהווה תוספת רצויה לרמת האלכוהול שלו. וניס ביץ' היא עיירה נפלאה. מלבד בגדי ים , בסטות של אמנים , מוכרי חולצות ובתי קפה, יש כאן רחובות קטנים רבים. מרבית הקירות מכוסים בציורי קיר צבעוניים מדהימים.יש קלסיקות שעברו פראפרזה , ונוס פחות קלאסית , הנערות של בוטיצלי בשדה פרחים מפארות קיר בית שכן.

בחוץ מהומה רבתי. המון אנשים , רוכבי אופניים , להטוטנים . כל 200 מטר מנגן מישהו. לאחדים רמקול מהדד , אחרים פחות קולניים. סביב אלה העתירי ווליום מקפצים ומרקדים אחדים. רעש מסתבר מושך רבים אליו.

תוך שאני מצלמת ומתבוננת בסקרנות בקירות בית הכנסת שנתכסו ציורי קיר דמויי שאגל , חתן וכלה עפים והכנר על הגג , וקוראת ברכות באותיות עברית , מוצאת רינת אופניים להשכרה.

לראשונה בחיי אחרי שישים שנות חיים ועוד.. רוכבת אני איתה על אופניים דו מושביים. בתחילה יש פרפרים בבטן אני מחזיקה חזק בכידון ומשתדלת להבין משהו בשווי משקל. במהרה אמצא את הישיבה הנכונה, אדווש במרץ כמוה ואשחרר ידים מאחיזת הברזל. שואגת בקול" יוהו... אנחנו נוסעות ", אני רוכבת על אופניים שכה יהיה לי טוב. איזה חיוך מרוח כל פרצופי לא אדע אבל הוא גדול וישנו שם , לבטח. 5 מייל ויותר אנו מדוושות כך במסלול מיוחד המצוי על החוף. סביב חול לבן בוהק .בשולי החוף בתים נאים . מאוחר יותר יספרו לי שאפילו כמה מפורסמים גרים כאן. הרי הוליווד היא חלק מלוס אנג'לס. נוסעות עד סנטה אנה. קירות זכוכית , גינות פרחים מטופחות ומרפסות צדים את קרני השמש וממול מתחייך הכחול של הפסיפיק. מאד פסיפי לי. נהדר.

שעתיים של כושר שהפכו גם לשעתיים של חלום חולפות לנו במהירות.

כשנחזור נגלה שהמהומה לא פסקה כאן . אמנם כבר שבע בערב אבל יש אור יום מלא . אוספות את המזוודה מהערבים של חולות האוקיאנוס מעבירות בירה וסלטים במדרחוב של רחוב 3. כשמחשיך בעזרת סוזי האדיבה אנו מנווטות לעבר שכונות אחרות של לוס אנג'לס. החשכה צובעת הכל באור יקרות. דאון טאון שהוא איזור העסקים ריק מאנשים, בניניו ומלונותיו מוארים באור . החלונות מטפסים מעלה במתאר הרקיע . הבנין המוזר של פרנק גרי פורס את קירותיו במבנה של ספינה בתוך גלים. הקירות מצופים ציפוי מתכתי המחזיר אור מיוחד והבנין ממש מדהים. יש סיפור מאחוריו. מסתבר שהיה מצופה כולו במרקם מתכתי בוהק ונוצץ. הדבר גרם להתחממות האיזור והפריע את חיי דיירי המבנים והמשרדים השכנים ואחרי עצומות ומשפטים עבר כל חיפוי הבנין תהליך שעמם את הברק המסנוור , רק קיר אחד צדדי נותר בחיפוי המקורי והוא באמת זוהר באור יום.

יותר משעה אורכת הנסיעה בכבישים רבי מסלולים עמוסי מכוניות שאת אורות הבלימה האדומים של אלה שלפנינו אפשר לראות , צפופים צפופים , לאורך מאות מטרים . בסוף נעזוב את רבי הקומות הללו המזכירים את דרום מנהטן ונחזור מרוצות ועייפות לחלוק יין פירות סיגריה ושיחה טובה בסוויטה המדהימה שלנו.

כמה טוב להיות כאן עם רינת בתי האהובה .

איזו הרמוניה מדהימה שורה עליה ועלי .

יום נהדר [ בעצם מחצית יום ] עבר על שתינו יחד , כמו שהינו כאן כבר זמן רב ולא שעות אחדות.

בכלל , תמיד אפשר להרגיש כשאתה מתחבר למקום . זה בהחלט מרגיש לנו טוב כאן וביחד.

לילה טוב.