הבוקר אינו מקודש דווקא ללאס וגאס אלא להובר דאם הוא אחד הסכרים המפורסמים בעולם . במכונית קטנה פונים אחדים מאיתנו לסיור מודרך במקום .סכר זה הוא בבחינת פלא הנדסי . בנו אותו במשך ארבע שנים בשנות השלושים של המאה הקודמת . היו ויכוחים ומריבות מי ישלם ומי יהנה מהמים והחשמל בסוף בנו אותו במשותף אחרי התערבות הממשלה מדינות קליפורניה יוטה ואריזונה. הסכר הזה כבר מזמן כיסה את הוצאות הקמתו. עכשיו גם סוללים כביש גישה אחר ובעוד מספר שנים יהפך הסכר לנגיש רק כאטרקציה תיירותית. מזל שהגעתי הנה . מאחוריו אגם Mead הגדול הנוצר מסכירת הקולורדו . בזכותו נהנית וגאס עיר האורות הנצחיים הן מחשמל זמין והן ממים יקרי פז. כשנבנה היה שכר הפועלים 4$ ליום ורק שני ימי חופשה לשנה , חופשת חג המולד וחופשת יום העצמאות . המון אנשים עבדו בו רשומים תחת שני שמות מאחר ורצו להרוויח יותר. באופן רשמי נספו בבנייתו 94 איש אבל מספרים בלתי רשמיים יספרו משהו שונה . מיזם זה בהחלט מרשים . באופן מאד מסודר אנו מגיעים גם לבטן הסכר מתבוננים בטורבינות הענק שמתפקדות כאז גם היום . הכל פה בגדלים ענקיים . ושוב חוזרים לוגאס. שכונות חדשות ניבנות הרחק מהסטריפ מושכות עליהם רבים מתושבי וגאס. היתה כאן שערוריה כאשר חברות הבניה פוצצו מה שפוצצו וגרמו לסדקים בסלעים . אוהבי הטבע ואנשי איכות הסביבה נזעקו וחברות הבניה נאלצו לתקן נזקים ולשנות את שיטת החפירה.

שוב חזרתי לעיר הגהנום נוטשת את תענוגות המזגן של המכונית . הסטריפ הוא רחוב שלא תמצא כמותו בשום מקום אחר והאקלים תורם רבות לכך. בית קזינו אחד אחרי השני . לא צפופים מאחר וכל בית קזינו מלון כזה שולט על מתחם ענק . אותם מלונות פאר מקיאים מתוכם אלפי אנשים לחום לוהט כל כך שהללו נסים מיד חזרה לאחד ממתחמי מרכזי הקניות הרבים או לקזינו אחר. כל מלון כזה מכיל בנוסף לאיזור הימורים את מתחם חנויות היוקרה שלו ומיזמים יחודיים .

איך בכלל קמה לאס וגאס. היא צמחה כתוצאה מכך שציפצפו כאן על חוקי היובש והמאפיה השתלטה והחלה לגלגל כאן כסף רב . בעקבות הצלחת קזינו אחד הוקם אחר ועוד אחד כפטריות , הוקמו חנויות יוקרה בכדי לבזבז בם את הזכיות וכל העיר קיבלה תפנית של עיר שעשועים למבוגרים. מן הרעש המונוטוני המתכתי של מכונות ההימורים שעולה על העצבים אני נסה לרעש אחר הבוקע מתוך אולמות הימורים אחרים המשמיעים לרחוב מוזיקה סואנת ורועשת . למלון הבלג'יו המפואר היכן שמצולמים מרבית תחרויות הפוקר והוא מאין מונטה קרלו שני , תפיסת הרעש אלגנטית יותר . בשטח העצום שלפני המלון הנושק למדרכה יש אגם מלאכותי גדול . כאן עורך הבלג'יו מופע מזרקות מים משלוש אחר הצהרים עד חצות במרווחי זמן קבועים . אין מופע החוזר על עצמו באותו יום ומקנחים בהימנון האמריקאי בחצות . המופע מלווה במוזיקה נחמדה . זו בוקעת מרמקולים של גדרות האגם וכשאין מופע מושמעת שם מוזיקה הממריצה אותך לפסוע עוד פסיעה בחום הכבד. אני פונה בתחילה לבלג'יו.יש בו אוסף כלי זכוכית נפלא . תקרת אכסדרת המלון מכוסה בעבודת ענק משל צ'יהולי ויש כאן גם חנות המוכרת מעבודותיו . פעורת פה נשארתי כששהיתי בחנות להתבונן מקרוב בעבודותיו ואשה אחת שלפה פנקס צ'קים רשמה 25,000$ ויצאה עם פיסת זכוכית משל צ'יהולי. הבלג'יו מתהדר גם בחממת פרחים טבעיים המשנה פנים ארבע פעמים בשנה , ומציגה מיצג של פסלי פרחים. תמצא כאן רכבות מפרחים ,דובים , הרים מושלגים וגם כמה ערוגות חינניות סדורות מוקפד בצורות גיאומטריות המשתמשות בצבעי הפרחים השונים להגברת היופי . הקזינו והמלון הזה מפוארים . גם טורי מכונות ההימורים לעמך אינן צפופים כאן וענני הסיגריות של המעשנים אינם כבדים כל כך . ההמולה כאן רבה ורעש המכונות אינו חריג בהמולה הזו.החלטתי לאזור אומץ והלכתי רגלית לראות את הניו יורק שהקים במתחמו את גשר ברוקלין את פסל החירות ורכבת הרים מפחידה שבכדי לעלות בה יש לשלם 40$ . נהנייתי משמיעת צווחות נוסעיה כשרמת ג'י עלתה מעבר למקובל . ממול שיכנו את פריס עם שער הנצחון ומגדל אייפל גבוה. חלפתי על פני מוסד הימורים קטן שבחזיתו אופנוע הרלי דויסון דבוק מעל לכניסה , הרעש שבקע משם היה מחריש אוזניים . על פני הפליקן הוורוד עם עלי דקל וורודים ושורת פליקאנים . באפיסת כוחות הגעתי למתחם הקניות של פורום קיסר . הוא מפואר במיוחד . מי חשב שאפשר לערוך קניות בארמון .....מלבד יופיו של הבניין . יופיו של השיש הבוהק בשחור לבן , בריכות המים הקטנות והמדרגות המסתלסלות בעיקול מזמינות דוגמניות לצעוד בהם ברגל גאונה , יש כאן מזגנים ומקומות ישיבה נוחים ואין כאן מכונות הימורים .לכאן תוכל להיכנס ביתר נוחות לממש זכיותך כי המוצרים כאן ובכלל מחירהם נקובים בארבע ספרות ומעלה.את לוקסור המפורסם ראיתי רק דרך האוטובוס . פירמידה ענקית ששמשה מודל ופתרון הנדסי להרבה מבנים מודרניים חדשים שקמו בעולם , היא חלק ממנו . חלפתי די הרוסה מהחום הכבד שנאמר שהוא מעל 45 מעלות דרך M.G.M והספירה וחזרתי מעולפת למלון שלי . בכדי להגיע למעלית אנוסה הייתי לחצות את הקזינו . שעונה על הקיר ליד המאפרה , עומדת ומעשנת התבוננתי במעשי המהמרים . אינני מכירה את רזי הקזינו למכונותיו . עוד אני מתבוננת כך פנתה אלי אשה אחת - " רוצה להמר " , אינני יודעת השיבותי לה . - בואי ואלמדך עונה זו ככה בפשטות . כמה זה יעלה לי אני שואלת , והיא משיבה דולר אחד. בשביל דולר אחד אני מוכנה ללמוד חשבתי , מה יגידו נכדי לכשייגדלו וישמעו שסבתא היתה בקזינו ולא למדה עליו דבר.... היא מראה לי להיכן מכניסים את הכסף . היום כבר לא משתמשים במטבעות כמעט מאחר ואלה אינם נוחים בשימוש . בעבר התקיים קזינו אחד בדאון טאון של לאס וגאס היכן שהיא צמחה לראשונה לפני הופעת הסטריפ , מפני שטרח לשטוף את המטבעות ששימשו להימורים בכדי לשמור את צחות ככפותיהן הלבנות של הליידיס המהמרות שנימנו על עילית החברה . אני מכניסה את הדולר לחריץ , עם הפנים למעלה אחרת השטר אינו נכנס , מושכת בידית ומה עושה אלוהים? שלושה ברווזים מופיעים לפני. בדקה אחת הכפלתי את כספי .... עוברת המלצרית ומציעה בירה בחינם וטיפ [1$ ] . בבר עולה הבירה 8 דולרים כך שזה עסק לא רע. אני ממשיכה להמר והלכו שני הדולר... מפשפשת בארנק . אין כסף לטיפ . השטר הבא שנשלף הוא של 5$ , גם הם נבלעים כהרף עין וגם עוד בירה שהזמנתי זקוקה לטיפ שלה. שכנתי מתבוננת בי מחוייכת . - " את בבעיה?..." . השטר הבא בארנקי הוא של 20$ ולא יהא זה כלכלי לשלוף אותו . שכנתי החביבה משלמת גם עבור הטיפ שלי ואני משועשעת מה מהתקרית מודה לה על אדיבותה ועל השיעור ועוזבת כשמנומס לעזוב. הרי לכם שיעור בתורת ההימורים .

לפנות ערב , רחוצה וחגיגית לקראת מופע תיאטרון אחר הג'ובליי אני פונה לרצות את סקרנותי במה שמתרחש במלון ונציאן הסמוך . חציית הכביש לא תגרום לי "להרוס חולצה" .

הווציאן הוא מלון מיוחד. כל המתחם שלו מקורה וממוזג . אתה טועה לחשוב שאתה בוונציה. תעלות מים עם גונדולות אמיתיות וגונדוליירים המטיבים לחתור במשוט אחד בכובע קש ענוד סרטים אדומים , תמירים וחסונים מזמינים אותך לשוט בגונדולה

[12$ סיבוב] , פורצות לרחוב הלוהט . משנכנסת אתה עולה מפלס במעלית ומגיע למתחם חנויות ותעלות מים נוספות . יש כאן את פיאצה סן מרקו ובתי הקפה בהם תוכל לסעוד במיטב המטבח האיטלקי, יש את ארמון הדוג'ים , את גשר האנחות ועוד כמה נוספים . התקרה כולה מצויירת כשמיים תכולים בהם מושטטת עב קלה. פשוט קשה להשתחרר מהאשליה שאינך בוונציה אמיתית על קולותיה ריחותיה ושמי התכלת הים תיכוניים שלה. לצד חנויות אפנה יוקרתיות תמצא גם גלריות אחדות כלל לא רעות . בדוכן קטן מציירת מסכות בכישרון אמנית אחת על תבניות גבס כלשהו. וכבר עברת לקרנבל בוונציה מעלה בזכרונך את דון ג'ובאני הנפלא של מוצרט...

בקומת ההימורים קיימות כמובן כל מכונות המזל וכמה חדרים מאופקים יותר שההימור בהם שמור למנוסים ולבעלי ממון רב . מזרקות , אגני מים , פסלי שיש יפים ושימוש אסטטי בזכוכית המאפיינים את שורשי התרבות האיטלקית על פסליה ואמני זכוכית המרנו שלה מצויים כאן בכל פינה . גם כשהכל "מזוייף" ומלאכותי המקום מרשים.

בחיוך ונציאני מחוצף הולכים לראות את המופע של ג'ובליי . רק למבוגרים . בדיקת תיקים קפדנית ומופע רוויו נוסח מולן רוג' על חשפניותיו ועושר תלבשותיו . גם כאן מופיעים בבמה מפוזרת המון מערומים חטובי סיליקון במראית מכובדת . הארוטיקה התחפשה למופע אומנות ובכלל הופעות כאלה כבר מזמן חדלו להתפס כאירוטיות בעיניי . אין המופע הזה כקודמו, שהשאירני אחרונה באולם . מכאן אני נסה במהירות אחרי שמרבית זמן ההצגה תחובות אצבעותי בתנוכי האוזן על תקן של משתיק קול . הזימרה לא היתה זימרה , והרעש כן היה רעש. קצת בעקימת אף אני בחוץ. הרי יכולתי לבחור תיאטרון אחר.

הפיצוי מגיע בצורת הסיור בלאס וגאס הישנה. היכן שנערכות החתונות ויש שם גם מופע ליזר ממוחשב שרץ על תקרת שדרה מקורה של הרחוב הראשי. באוטו מנגבת המחלקה הגריאטרית שפמותיה בהנאה מהמופע שהרי להם אין בעיה עם רעש. בינתיים מספרת לנו ג'קי היכן התחתנה וויטני יוסטון . מספרת שנערכות כאן 120,000 חתונות בשנה . רשיון נישואין בלבד ללא כל התוספות כמו אולם, תזמורת ,קייטרינג, לימוזינה , שמלה ותסרוקת עולה 25 דולר אז חשבו בעצמכם איזה כסף מתגלגל רק מזה . הכנסות עיריית לאס וגאס בשנה האחרונה עמדו על 11 מיליארד דולרים .

ואהוו איזה תקציב..

כמה התפלאתי כשהתבוננתי בתנופת הבניה של קזינו חדשים . מנופי ענק פוערים בורות ומערימים כלונסאות פלדה כמו קסמי גפרורים ללא הרף. את מופע הלייזר הזה אנו באים לראות ויש אחדים הבאים להתבונן במטיל זהב ענק בשם " גולדן נוגט" בקזינו פרמונט שהגיע לכאן בכלל מאוסטרליה . כמונו באים עוד המונים . יש כאן גם כמה קזינו ישנים וטובים עם חשקה נפשך להמר דווקא עכשיו . בעשר בלילה בדיוק מתחילים לרוץ על התקרה אורות לייזר המתורגמים לתמונות מהוואי אמריקה. ההופעות מתחלפות 3 פעמים בשנה והן מרתקות ומשעשעות . אסטרונאוט עף מולי בתוך החללית איניו משקפות ספירת השניות לאחור 5,6,7,8,9,....ודון מקלין שר על אמריקאן פאיי..... הכול שוקק חיים וצבעוני . קזינו פרימונט נוצץ בשלל אורות . אנשים אחדים מחזיקים כוסות משקה גבוהות ארוכות מזכוכית שאינן נכנסות למזוודה בהן המרגריטה , אחד המשקאות המועדפים כאן המורכב מוודקא ומיץ כלשהו . כשנחזור שוב לסטריפ נחלוף על פני הקפלה בה התחתנה וויטני יוסטון [ אינני יודעת מדוע מתרגשים הכל] נחלוף על פני מגדל גבוה ענק שבראשו מתקן שעשועים הרותם אותך בתוך קרונית תלוי 70 מטר מעל האדמה ומסובב והופך את המעייך . אני מסתפקת באסטרונאוט הלייזר שעיניו פילבלו מספרי שניות. עוד שעה של טיול על הטריפ לפחות , חושבת אני למרות שמיצתי כבר שלל אורות ססגוניים . ללכת בשעת לילה מאוחרת זו כאן הרי זה בחזקת מעשה אומנות . הרחובות כל כך צפופים ונחלקים טבעית לשמאל וימין על המדרכה הרחבה מאד כשכל אחד זורם בכיוון הרצוי לו . לאס ווגאס המצטננת מעט עם לילה אינה מכבה את אורותיה ואינה פוסקת מעיסוקיה . בתוך הקזינו ממילא לא תדע מה השעה כי אין שעון , אין תאורת אור יום ובחדרך מזרימים אוויר מועשר בחמצן בכדי שיתקיימו בך מספיק אנרגיות בכדי להמר. כזרימת האנשים זרימת האור וקל יותר להתבונן במבנים היפים בלי להט השמש הבוהקת . לקראת חצות מתקבצים רבים מול אגם הבלג'יו ואני בתוכם . שלושה מופעי מזרקה שונים אני רואה. ההימנון נתן תצוגת מים מכובדת ויפה . המופע שקדם לו העיף זרנוקי מים לגובה עשרות מטרים בקצב ג'ז קופצני והראשון שבהם הרקיד את המים בתנועת בלט רכה למוזיקה תואמת .

אצל מלוני נסתיימה הופעת פיראטים והטביעו ספינה שתעלה שוב לאותו מופע מחר . הוולקנו , הר הגעש של המלון הסמוך נמצא כעת בשיפוצים . לפני כן היה יורק להבות אש כל רבע שעה בשעות החשכה . בקזינו העסקים כרגיל . מרבית המכונות תפוסות . הרעש רב . קלפנים מהמרים ברולטה ובלק ג'ק יושבים בריכוז באולמות היותר צדדיים מי מרוויח ומי מפסיד והמסעדה עובדת במרץ לספק את רעבונם בתשלום נוסף כמובן . רק הבירה עולה דולר במידה ותדע להכינו מראש...

ליל מנוחה.